זה סיפור על איש מריר
שחי לו בדרום העיר
כל בוקר היה יוצא
אל חלון ביתו
מביט אל בניין נצבא
אל מול ביתו
באמצע ארוחת הבוקר היה עושה מהומה
היה מתחיל לצעוק על הילדים והאישה
"מה את לחוצה, נצבא?! מה את לחוצה?! נצבא!"
"בסך הכל רצינו לעשות ארוחה נעימה, ואתה הרסת אותה
עכשיו הילדים בוכים סביבך!"
"אבא! אתה הורג את אמא, די!"
והוא סוטר לילדים
והופך את השולחן
"אני מחר מביא סיד וצובע"
די, לך ממני! אתה לא הגבר שאהבתי,
כל בוקר! די! אתה הורס את המשפחה הזאת!
אני בכלל לא רוצה שתצבע! רק תניח לי ולילדים!"
והוא סוטר לה וצועק בכל הבית
"מה את לחוצה?? נצבא!
נצבא!
נצבא, מטומטמת, נצבא!"
