1. |
A song that is all me
01:18
|
|||
|
תדממי כמו כלבה,
כמו זונה,
כמו מי שאת באמת
כמו יצור שנפל מגן עדן
אל חלקת האדמה השרופה
מתחת לרגליי הקפואות
תכתבי עם הדם שיר למעני
שיר שהוא כולו אני
שיר בלי התחלה, בלי סוף, בלי רעיון מרכזי
שיר שהוא כולו אני
|
||||
2. |
||||
|
השמיים משתינים צבעי קשת אפורים
העיניים הם כיסא המפלט של הנשמה
תאחזי בידי ילדה קטנה
כי הגיהנום מגיע במיתוג במחדש
עם יותר חיוכים,
יותר ציצים מפלסטיק
אמא! פשוט תוציאי את התקע מהקיר
אני לא מעוניין לצאת מהתרדמת
|
||||
3. |
||||
|
אני סוגר את האור,
לבד בחדר, רק אני את ואלוהים
אני סך הכל רוצה לחדור
לבית המקדש בין רגלייך הלבנות
ולשרוף אותו שוב עם לשונות אש
הבוקעים מפי הזהוב
בלי בגדים את לא נראית דתייה
תורידי את הבגדים,
רק אני את ואלוהים
|
||||
4. |
Fractel Geometry
01:11
|
|||
|
היא משרטטת קווים
לא גמורים על החזה
יורקת דם חסר צורה וצבע
אנחנו עושים אהבה ויוצרים צורות חולניות
צורות חדות
שחותכות אחת את השני
השלמות האמתית היא בכאוס
|
||||
5. |
||||
|
מסע רצח לטהר את חיוכך
.זרוק באמצע השלכת
מתחת לחלון שלא הסכמת לפתוח
מגדלים של בשר חרוך
.שולחים שורשים לליבי
אני לא מרגיש יותר כלום.
|
||||
6. |
||||
|
חלל הפה מרוסק בקצה החדר
שפוט, מקולל ומרוקן מתוכן
מחפש את זוג השפתיים הפצועות
שגנבו את מילותיו פשוקות הרגליים
אני המפלצת בגזע המוח
החורטת נבואות שקר
על מיטות עגומות
בחדרי מלון חשוכים
אני הקול המטפטף צער אל תוך גרונך השסוע.
|
||||
7. |
||||
|
טפטופי דם
כמו גשם של קיץ
על ידיי הלבנות
אני שורף ספר תנ"ך
וצובע עם האפר
את עינייך השקטות
הסכין הזאת תעשה אותך נקייה יותר,
אני מבטיח
רק עצמי את העיניים ופתחי את הפה.
|
||||
8. |
||||
|
כתמי דם על תמונות יום הולדת
החיוך שלך הוא סרטן בלי תרופה
בתוך קופסא של לב שבור
שוקולדים מלאים בצואה
אני מביט בך זוחלת
לכיוון הטלפון
והגרזן בידי שורק שיר אהבה.
|
||||
9. |
Octopus Arms
01:04
|
|||
|
נגרר במסדרון מואר למחצה
פנים מוכרות בזווית העין
זרועות התמנון שלה
מורידות אותי לגיהנום
אני מביט בה עומדת, ליד מכונת הממתקים
הדבר היחיד שנשאר בה סקסי,
זאת הסיגריה שהיא מחזיקה ביד
|
||||
10. |
||||
|
אני יודע שמילקי זה סקסי,
זה לא אומר שאתה חייב לזיין את זה
סנדי בר, עטופה בקצפת ובזרע
עכשיו לזה אני קורא מעדן חלב
|
||||
11. |
Skin (Lying to himself)
02:03
|
|||
|
עור, יריעות של בד
הוא סובב סביב עצמו בנצחיות עגומה
של שליט ונשלט
מנתץ מראות ויונק את הדם.
שומע את עצמו
משקר לעצמו
ומשקר לעצמו
שהוא לא שמע
|
||||
12. |
||||
|
רוכב אמיתי רוכב גם על פוני
בואי לכאן ילדה קטנה,
אני אביא לך סוכריה, שלא נגמרת
רוכב אמיתי רוכב גם על פוני
|
||||
13. |
||||
|
ידיים מלטפות,
מקלפות את העור
כמו תפוח אדמה
ספירלות של דם ואיברים פנימיים
והיא בולעת הכל בתאווה
האהבה מתה בימים הראשונים של ינואר
ואיש לא הזיל דמעה
אני מאונן מול הקלטת של אסון התאומים
וגומר בדיוק שהמטוס השני נכנס לבניין
|
||||
14. |
Nitzba!
01:25
|
|||
|
זה סיפור על איש מריר
שחי לו בדרום העיר
כל בוקר היה יוצא
אל חלון ביתו
מביט אל בניין נצבא
אל מול ביתו
באמצע ארוחת הבוקר היה עושה מהומה
היה מתחיל לצעוק על הילדים והאישה
"מה את לחוצה, נצבא?! מה את לחוצה?! נצבא!"
"בסך הכל רצינו לעשות ארוחה נעימה, ואתה הרסת אותה
עכשיו הילדים בוכים סביבך!"
"אבא! אתה הורג את אמא, די!"
והוא סוטר לילדים
והופך את השולחן
"אני מחר מביא סיד וצובע"
די, לך ממני! אתה לא הגבר שאהבתי,
כל בוקר! די! אתה הורס את המשפחה הזאת!
אני בכלל לא רוצה שתצבע! רק תניח לי ולילדים!"
והוא סוטר לה וצועק בכל הבית
"מה את לחוצה?? נצבא!
נצבא!
נצבא, מטומטמת, נצבא!"
|
||||
